ע"א 23379-11-09

תקציר

השופט דוחה את הערעור מהטעמים שפורטו בפסק הדין. אין חולק כי על הערכאה השיפוטית מוטלת חובה מהותית לנמק את החלטותיה, אולם במקרה זה מנמק השופט כי אין צורך להחזיר את התיק לבית המשפט קמא למרות היעדר פירוט נרחב בפסק הדין. השופט מסביר כי המערערים לא הוכיחו זכויות קנייניות כלשהן במקרקעין הנדונים, ולפיכך פסק דינו של בית משפט קמא מתקבל. עוד מציינת השופטת כי תביעת המערערים לפיצויים בגין פינוי לפי חוק פינוי בינוי כבר נבחנה ונדחתה על ידי ועדת הפינוי. יתר על כן, השופט טוען כי כל התקפה על החלטות מנהליות של ועדת הפינוי צריכה להיעשות בדרך של התקפה ישירה ולא עקיפה, וההליך הנוכחי צריך להתמקד בהיבטים הקנייניים של תביעת הפינוי. מאחר שהמערערים לא הוכיחו זכויות כלשהן במקרקעין, ניתן לפנותם לפי בקשת המשיב. לבסוף, מדגישה השופטת כי קביעת ועדת הפינוי לא קיבלה תוקף והמערערים אינם עומדים בקריטריונים לפיצוי. אשר על כן, הערעור נדחה והמערערים נדרשים לפנות את הקרקע עד ליום 31.3.2012.