עת"מ 26536-04-18

תקציר

העותרים מכרו את זכויותיהם בשני מגרשים ברחובות וביקשו את אישור העירייה. הם קיבלו דרישה לתשלום היטל CP, שלא הסתפקו בה, מה שהוביל לעתירה זו. הטענות העיקריות של העותרים הן כי לא קמה עילה לחייבם, שכן אין החלטה של מהנדס העיר הקובעת כי השטחים הציבוריים משרתים את רכושם, וכי היטל ההתיישנות חל רק על בנייה חדשה. עוד הם טוענים כי החללים אינם מיועדים לשמש את רכושם, וכי החלטת המהנדס לא פורסמה בעיתונות. עם זאת, השופט דוחה טענות אלה וקובע כי החלטת המהנדס לקבוע שטחים ציבוריים שכונתיים משמשת גם כהחלטה כי הם נועדו לשרת את קניינו של העותרים. בכך מתקיימת דרישת חוק העזר. בנוסף, השופט קובע כי היטל CP חל גם על בנייה קיימת, שכן ההיטל מוטל על כל בעל נכס, וההבחנה בין בנייה חדשה לקיימת אינה צודקת. טענות אחרות שהעלו העותרים, כגון אי פרסום החלטת המהנדס, הכללת כבישי מעבר בחישוב ההיטל והפחתת השטחים הבנויים שנמכרו לצדדים שלישיים מסכום ההיטל, אינן נכונות עובדתית או נזנחו במהלך הטיעונים. לבסוף, שתי טענות נוספות לקיזוז סכומים מסוימים נדחות על ידי העותרים במהלך הדיון. לסיכום, השופט דוחה את העתירה וקובע כי הסכומים שהופקדו על ידי העותרים יועברו לעירייה, לצד תשלום של 25,000 ₪ שכר טרחת עורך הדין של העירייה.