ת"א 44702-11-15

תקציר

התובע, מורה לערבית בעל היסטוריה של בעיות רפואיות ותאונות, נפגע בתאונת דרכים בשנת 2014 ותבע את חברת הביטוח הנתבעת בגין נזקים. התובע טען כי התאונה גרמה לו להפסיק לעבוד ולבסוף לפרוש מוקדם, מה שהוביל להפסדים כספיים. עם זאת, השופט מצא כי התובע היה חסר אמינות ולא הצליח להוכיח כי התאונה גרמה לו לאי כושר לעבוד. השופטת הכירה בנכותו הרפואית של התובע מהתאונה, אך ציינה כי היא אינה חמורה דיה כדי להקשות על עבודתו כמורה. זאת ועוד, התנהלותו של התובע וחוסר מהימנותו, לצד הימנעותו מלהביא ראיות חיוניות, ערערו את טענותיו. למרות שדחה את טענתו העיקרית של התובע, פסק לו השופט 65,630 ₪ כפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סכום זה כלל 9,100 ש"ח בגין שכר מופחת בשלושת החודשים שלאחר התאונה, 5,000 ש"ח הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד ו-17,528 ש"ח בגין כאב וסבל. כמו כן הורה השופט לנתבע לכסות את שכר טרחת עורך דינו של התובע ולפצותו בגין דמי הפתיחה. הנימוקים המרכזיים לפסק הדין היו חוסר אמינותו של התובע, הימנעותו מלהביא ראיות חיוניות ואופייה הקל של נכותו הקשורה לתאונה, שלא מנעה ממנו להמשיך בעבודתו כמורה.