ערר 85074/14

תקציר

פסק הדין דן בשני ערעורים של יזמי נדל"ן על החלטות ועדת תכנון מקומית בנושא היטלי השבחה – סוג של מס על עליית ערך הנכס כתוצאה משינוי סטטוס תכנוני – לאחר אישור תוכנית בנייה. בערר הראשון טענו היזמים כי הוועדה אישרה איחוד של ארבעה מגרשים, דבר שהיה אמור לבוא לידי ביטוי בחישוב היטלי ההשבחה. עם זאת, בית המשפט מצא כי אישור הוועדה היה מותנה ואיחוד החלקות התאפשר באמצעות תכנית מאוחרת יותר, שהרחיבה אף היא את זכויות הבנייה במגרשים. מאחר שהאיחוד לא קדם לתכנית, קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה שלא להתחשב בה בחישוב ההיטל הייתה מוצדקת. הערר השני התנגד לטענת הוועדה כי היטל ההשבחה היה צריך להתחשב בעליית ערך בשל האפשרות להצמיד מרתפים לדירות גן, כפי שמתאפשרת בתוכנית החדשה. בית המשפט הסכים עם הוועדה, וקבע כי בעוד שהאפשרות לחבר מרתפים הייתה חלק מתוכנית קודמת, לא הייתה ישימה לבניית דירות גן לפני התוכנית החדשה. לפיכך, יש לבחון את תרומתה של התכנית החדשה לשווי הנכס. בית המשפט פסק לטובת הוועדה גם בשלוש נקודות נוספות הקשורות לחישוב היטלי השבחה: זכויות שלא ניתן היה לנצל בשל מגבלות קו הבנייה, צמצום שטחי חדרי מדרגות בתצורת המגרש הקודמת וביטול החובה לבנות מרפסות שירות. עם פרישתו של השמאי המכריע, הורה בית המשפט לוועדה להכין חישוב מתוקן שיתבסס על פסיקותיה, כאשר ליזמים תינתן הזדמנות להגיב. ככלל, העררים התקבלו באופן חלקי, והוועדה הונחה לתקן את חישובי היטל ההשבחה בהתאם.