רע"א 6970/18

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ודחה תחילה את ערעורה של Booking.com על הכללת היתר המצאה מחוץ לתחום בתביעה ייצוגית הנוגעת לנוהלי ההזמנה. התביעה הייצוגית, שיזם ניב לב, התמקדה הן במלונות פתאל והן במלונות Booking.com בנוגע לכללי החזר כספי בגין הזמנות שבוצעו באמצעות Booking.com למלונות בישראל, ובפרט לפתאל. השאלה המשפטית העיקרית נגעה לשאלה האם Booking.com, ישות זרה, יכולה להיות מעורבת בתובענה ייצוגית המוגשת מכוח תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, המערבת "בעלי דין נדרשים" בתיקים עם נתבעים מקומיים. בתחילה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כי Booking.com הכרחי להתדיינות גם לגבי הסתייגויות שאינן קשורות לנכסי פתאל, ובכך התיר את הכללתם תחת אותה טענת שיפוט. בערעור נטען כי שילוב תביעות נגד נתבע מקומי וזר על בסיס שאלות משפטיות משותפות עלול להרחיב באופן בלתי רצוי את סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, ובכך להפר סטנדרטים משפטיים בינלאומיים של נימוס ולחרוג מסמכותם של בתי המשפט המקומיים. הערעור הוביל לביטול החלטת בית המשפט המחוזי, שהגביל את הכללתו של Booking.com כבעל דין אך ורק למקרים של הזמנות במלונות פתאל. החלטה זו מדגישה פרשנות מצמצמת של תקנה 500(10), המבטיחה כי ישויות זרות יובאו תחת סמכות שיפוט מקומית רק כאשר הדבר מוצדק על פי דין, בעיקר כדי למנוע שימוש לרעה בתקנה לצורך חריגה מסמכות שיפוטית. כתוצאה מכך בוטלו הוצאות שהוטלו על Booking.com בהליכים בערכאה הנמוכה יותר, ולא נגרמו הוצאות נוספות בשל ההסכמה המוקדמת לקבלת הערעור.