רמ"ש 62185-10-25

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין בתיק רמ"ש 62185-10-25 (בית המשפט המחוזי בבאר שבע) **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה, אשר דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת שדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הליכים. פסק הדין המקורי נגע לארבעה הליכים מרכזיים: משמורת קטינים, זמני שהות, מזונות קטינים ותביעה רכושית. המבקש טען כי פסק הדין ניתן נגדו בהעדר, בעודו מאושפז בבית חולים, וכי ההחלטות שדחו את בקשותיו לביטול פסק הדין אינן מנומקות כראוי. **הרקע העובדתי והמשפטי:** 1. **מורכבות הסכסוך:** הצדדים, גרושים עם שישה קטינים, ניהלו סכסוך ממושך ורב-תלכתי, שהשפיע לרעה על הילדים, כאשר אחד מהם אף הוצא מהמשמורת ההורית. מערכת היחסים בין ההורים מאופיינת בקונפליקט גבוה, כפי שמעידות בקשות הדדיות לצווי הגנה. 2. **פסק הדין בהיעדר:** פסק הדין המרכזי ניתן ביום 10.4.2024, בהעדר המבקש. בית המשפט קמא ציין כי המבקש צפה בהחלטה שקבעה את מועד הדיון, אך לא התייצב. יש לציין כי המבקש טען לאשפוז, אך בית המשפט לא קיבל טענה זו. 3. **בקשות לביטול ועיון חוזר:** המבקש הגיש בקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין, בטענה לאשפוז ועיכובים בייצוג משפטי. בקשה זו נדחתה, וכך גם בקשה לעיון חוזר. 4. **עילת הערעור:** המבקש טען כי ההחלטות הדוחות את בקשותיו סובלות מפגמים משפטיים ודיוניים מהותיים, לרבות פגיעה בזכותו להליך הוגן, העדר הנמקה מספקת, והתייחסות חלקית בלבד לסוגיות שנדונו בפסק הדין המקורי. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **זכות הגישה לערכאות וכללי הצדק הטבעי:** בית המשפט המחוזי שם דגש רב על זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד. הוא הדגיש כי יש לפרש באופן ליברלי בקשות לביטול פסקי דין שניתנו בהעדר, כדי לאפשר לבעל הדין להשמיע את טענותיו. הדבר קשור בטבורו לכללי הצדק הטבעי, ובפרט לזכותו של כל אדם כי "יומו בבית המשפט". 2. **ההליך לביטול פסק דין בהעדר (תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018):** * **שתי עילות עיקריות:** ניתוח ההליך לביטול פסק דין בהעדר מתבסס על שתי עילות שפותחו בפסיקה: * **ביטול מחובת הצדק:** נגרם בשל פגם דיוני מהותי, ללא קשר לגופו של הדין. * **ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט:** נבחן על פי שתי אמות מידה: הסיבה למחדל (זלזול או טעות/אי הבנה/רשלנות) וסיכויי ההליך. * **"שיקול-על" - זכות הגישה לערכאות:** בית המשפט העליון הדגיש את חשיבותה של זכות הגישה לערכאות כ"שיקול-על" שיש להביאו בחשבון. זכות זו יכולה לסגת מפני יעילות המערכת וזכויות הצד שכנגד, אך נהנית ממעמד רם. * **גישה ליברלית ופרופורציונלית:** הפסיקה נוטה לגישה ליברלית בביטול פסקי דין בהעדר, מתוך הבנה שריפוי הנזק לצד שכנגד או לאינטרס הציבורי יכול להיעשות באמצעות השתת הוצאות, פעולה מידתית יותר מהותרת פסק הדין על כנו. * **סד הזמנים (תקנה 131):** הכלל הוא שהגשת הבקשה לביטול פסק דין בהעדר הינה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. עם זאת, תקנה 176(ב) מאפשרת הארכת מועד מטעמים מיוחדים. 3. **חובת ההנמקה:** בית המשפט המחוזי הדגיש את חובת ההנמקה, המעוגנת בתקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. חובה זו מהווה "שופרו של השופט" ונועדה למנוע שרירותיות, להבטיח שקיפות ולאפשר ביקורת שיפוטית. החלטה שאינה מנומקת כראוי לוקה בפגם ואינה יכולה לעמוד. **החידוש העיקרי בפסק הדין:** החידוש המרכזי בפסק דין זה טמון בדחיית ההחלטות של בית המשפט קמא, על בסיס אי-הנמקה מספקת, והחזרת הדיון לבית המשפט קמא. בית המשפט המחוזי קבע כי ההחלטות הדוחות את בקשות המבקש לביטול פסק הדין היו לקוניות, ולא התייחסו באופן מספק לטענות המבקש בעניין סיבת אי-התייצבותו, סיכויי ההליך, והשיהוי בהגשת הבקשה. בנוסף, התייחסות בית המשפט קמא רק להליך המזונות והמשמורת, בעוד פסק הדין המקורי עסק בארבעה הליכים, נתפס כפגם מהותי. **ההכרעה:** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור, איחד אותה עם הערעור, והורה על ביטול ההחלטות מיום 5.8.2025 ו-25.8.2025. הדיון בבקשה להארכת מועד לביטול פסק הדין הוחזר לבית המשפט קמא, על מנת שידון בה מחדש וינמק את החלטתו כנדרש. בית המשפט הדגיש כי אין באמור משום התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט קמא לגופם של דברים, אלא ביקורת על ההליך ועל ההנמקה. **השלכות:** פסק דין זה מדגיש את החשיבות של זכות הגישה לערכאות, הצדק הטבעי, וחובת ההנמקה. הוא מספק הצדקה נוספת לגישה ליברלית בביטול פסקי דין שניתנו בהעדר, ומחזק את עמדתם של בעלי דין המתמודדים עם פגמים דיוניים ופרוצדורליים. הוא גם מהווה תזכורת לבתי המשפט כי יש להתייחס בכובד ראש לטענות בעלי דין, גם כאשר אלו מוגשות בשיהוי, ולנמק החלטותיהם באופן בהיר ומקיף.