ת"א 51282-09-19

תקציר

התובעים, רוכשי הדירות, הגישו תביעה נגד הנתבעים – המוכר ובעליה – בגין ליקויי בנייה שהתגלו בדירה לאחר רכישתם. בית המשפט מינה מומחה שאישר את קיומם של ליקויים והעריך את עלות התיקונים. חוות דעתו של המומחה צידדה במידה רבה בטענות התובעים. הנתבעת ביצעה מספר תיקונים לפני המשפט, אך לא תיקנה את כל הפגמים המפורטים בחוות הדעת המומחית מטעם התובעים. בית המשפט קבע כי הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים עקב שיהוי בלתי סביר. לפיכך נפסקו לתובעים 75,775 ₪ עבור עלות התיקון, בתוספת 6,000 ₪ עבור הוצאות מומחה ונזק לא ממוני. בית המשפט סירב להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע הבודד באחריות לחובות החברה, שכן התובעים לא הביאו ראיות התומכות בטענותיהם. בסך הכל, התביעה נגד החברה התקבלה באופן חלקי, ואילו התביעה נגד הנתבע הבודד נדחתה. שני הצדדים התחלקו בהוצאות המשפט, כאשר התובעים המצליחים נדרשו לשלם לנתבע הכושל 6,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים את הסכומים שנפסקו בתוך 30 יום, או לעמוד בפני הפרשי ריבית והצמדה נוספים.