רע"א 302/13

תקציר

חברה בבעלות חמישה בני משפחה הגישה בקשה לפטור מתשלום אגרה בסך 1,830,000 ₪ לצורך הגשת תביעה כספית בסך 150 מיליון ₪ בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הבקשה הראשונית נדחתה מאחר שבית המשפט קבע כי לפחות לבעל מניות אחד יש יכולת לשלם את האגרה. החברה ערערה על החלטה זו, אך בית המשפט המחוזי פסק נגדה, ופירש את הפסיקה הקיימת – פרשת בלורי – כמחייבת בחינה של יכולת בעלי המניות לשלם בנסיבות מסוימות. החברה המבקשת טענה כי פרשת בלורי מוגבלת למצבים בהם קיים חשש להברחת נכסים, בעוד שפרשנותו של בית המשפט המחוזי מגבילה את גישתם לצדק. לאחר עיון מצא השופט כי פרשנותו של בית המשפט המחוזי סבירה, וכי ערעורו של המבקש מהווה גלגול שלישי של התיק שאינו מצדיק עיון נוסף. השופט קבע כי פרשת בלורי קבעה מסגרת גמישה לבחינת בקשות לפטור מתשלום, שיכולה לכלול בחינה של כספי בעלי המניות בהקשרים עסקיים שונים. מאחר שהמבקש לא הצליח להוכיח כי ערעורו מעורר שאלה משפטית עקרונית מעבר לעובדות המקרה הספציפיות, נדחתה בקשת רשות הערעור. החלטה זו התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.