ת"א 1199/01

תקציר

התובע, קבלן במקצועו, תבע שני נתבעים לתשלום עבור עבודות בנייה. הנתבעת הראשונה, מיקי גיא פיתוח, הסכימה לשלם לתובע 110,000 ₪ עבור בניית 9 דירות וחנויות. כמו כן נעשה הסכם בעל פה לעבודה נוספת, שעלותו הייתה שנויה במחלוקת על ידי שני הצדדים. התובע טען כי מדובר ב-8,000 ₪ ואילו הנתבע טען כי מדובר ב-2,000 ₪ בלבד. הנתבעת השנייה, ל.ח.ב. שירותי ניקיון, הייתה קשורה לכאורה לנתבעת הראשונה, והתובעת טענה כי יש להטיל על שתיהן את האחריות לחוב. התובע קיבל תשלום חלקי וכמה שיקים שבוטלו מאוחר יותר. הנתבעים טענו כי התובעת לא סיימה את העבודה כמוסכם וכן גרמה להם נזקים. לטענתם, נערכה התחשבנות סופית ויתרת החוב עומדת על 22,500 שקל, שישולמו בתשלומים. התובע חלק על כך, אך בית המשפט מצא כי אכן הושג הסכם פשרה שנחתם על ידי דודו ובא כוחו של התובע, פהים סולימאן. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהתובע הפר את ההסכם או כי הייתה סיבה כלשהי להרים את מסך ההתאגדות בין שני הנתבעים. נפסק כי מיקי גיא פיתוח חייבת לתובע 32,500 ₪ בתוספת מע"מ, ול.ח.ב שירותי ניקיון חייבת לו את שווי השיקים המסורבים, בסך כולל של 24,438 ₪, עם הפרשי ריבית והצמדה מתאריכים שונים. הסכומים היו אמורים להיות מקוזזים, כלומר אם נתבע אחד שילם את חובו של השני, הוא ינוכה מחובו של האחרון. כמו כן פסק בית המשפט לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן לטובת התובעת ביום כ"ב בטבת תשס"ה (3.1.05).