סע"ש 19550-07-19

תקציר

התובע, עובד שיפוצים, תבע את מעסיקו בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו לו במהלך עבודתו, שנמשכה כשבע שנים. הנתבעת הודתה כי לא שילמה לתובע בהתאם לצווי ההארכה הרלוונטיים, אך טענה כי על חלק מהתביעות חלה התיישנות ועל אחרות לא היה ביסוס. בית המשפט הסכים כי חלק מהתביעות התיישנו אך רובן צידדו בתובע, והורה לנתבעת לשלם 21,039 ₪ עבור שכר שלא שולם, 150,683 ₪ עבור שעות נוספות, 2,525 ₪ עבור הפרשות לפנסיה משלימה, 6,432 ₪ כתחליף לקרן השתלמות, 4,103.40 ₪ עבור דמי הבראה, 933.85 ₪ עבור פדיון חופשה, 28,214.40 ₪ עבור אש"ל. 5,000 ₪ כפיצוי על אי מסירת תלושי שכר תקפים ושכר טרחת עורך דין. חלק מהתביעות נדחו, לרבות הבקשה לפיצוי לא ממוני, שכן בית הדין לא מצא ראיות למצוקה הנפשית של התובע, והתביעה לאי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, שכן הפיצויים העונשיים החלים לא היו בתוקף בעת העסקתו של התובע.