רע"א 1782/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המקרה המקורי עסק במחלוקת על הסכם הלוואה והשקעה בין המשיב לבין המבקשים. המבקשים, חברה ובעליה, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי שאישר את תוקפו של הסכם השבה המחייב אותם לפרוע הלוואות שהתקבלו מהמשיב. עם זאת, בית משפט השלום קבע כי תניית קיזוז מהותית בהסכם ההשקעה, אשר הייתה מאפשרת למבקשים לנכות הלוואות קודמות מהסכום שהם חייבים למשיב, הוכנסה במרמה וללא ידיעתו או הסכמתו של המשיב. כתוצאה מכך, הסכם ההשקעה נקבע כחסר תוקף, והמבקשים חויבו לפרוע את ההלוואות. בית המשפט המחוזי אימץ את ממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום ואישר את פסק דינו. לאחר שבחן את הבקשה, החליט בית המשפט שלא לתת רשות ערעור, בנימוק של היעדר שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים של הצדדים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי נחשב יסודי ותקין מבחינה משפטית, והשארתו על כנה לא תגרום לעיוות דין. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור, והמבקשים חויבו לשלם הוצאות בסך 3,000 ש"ח לאוצר המדינה. פסק דין זה ניתן ביום 4.8.2020.