סע"ש 24701-06-19

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעת כמנהלת חשבונות ומנהלת כספים, הגישה כנגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין תנאי עבודה פוגעניים. התובעת טענה כי סבלה מהשפלות, הטרדות, תקיפות ואלימות מילולית מצד הממונה עליה וחלק מאנשי הצוות. עוד טענה כי הנתבעת הפרה את זכותה לחופשת מחלה ולפרטיות וכי לא קיבלה פיצוי בגין עבודה בשעות נוספות. בנוסף, התובעת תבעה פיצויי פיטורים ופיצויים מלאים בגין אי המצאת טפסים מסוימים על ידי הנתבעת, דבר שעיכב לכאורה את שחרור כספי הפנסיה שלה. בית הדין קבע כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה לתנאי עבודה פוגעניים ולכן דחה את בקשתה לפיצוי בגין התעמרות ולשון הרע. נמצא כי טענות התובע לא היו עקביות לאורך כל ההליך ולא נתמכו בראיות או עדויות. באשר לתביעתה לגמול שעות נוספות, קבע בית המשפט כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, שכן חישוביה לא היו מפורטים דיים והתעלמו ממרכיבים מהותיים של גמול שעות נוספות. בית הדין דחה גם את תביעתה של התובעת לפיצויי פיטורים מלאים, שכן היא התפטרה מרצונה ולא הציגה ראיות התומכות בטענתה כי פוטרה באופן קונסטרוקטיבי. עם זאת, השופט מצא לטובתו של התובע שתי טענות: אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה ואי תשלום ארבעה ימי מחלה. בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובע 1,500 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו ו-4,500 ₪ בגין הלנת פיצויי פיטורים. בנוסף, הונחה הנתבע למסור לתובעת טופס 161 בתוך שבעה ימים על מנת להקל על שחרור כספי הפיצויים שלה. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.