ת"פ 11814-06-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על המידע שסופק בפסק הדין: **ניתוח משפטי - פסק דין ת"פ 11814-06-18 מדינת ישראל נ' פציח (עציר)** **הקדמה** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, דן במקרה של נאשם שהורשע במספר עבירות ביטחוניות, וזאת בעקבות הסדר דיוני שהושג בין הצדדים. ההסדר כלל הגשת כתב אישום מתוקן והודאת הנאשם בעובדותיו. פסק הדין מתמקד בקביעת מתחמי ענישה לכל אחד מן האישומים, ובסופו של דבר, בגזירת עונש כולל על הנאשם. **עובדות הרקע והאישומים** הנאשם, תושב עזה, הורשע על פי הודאתו בשלושה אישומים עיקריים: 1. **אישום ראשון:** כולל חברות ופעילות בארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (להלן: "הגא"פ"), אשר הוכרז כהתאחדות בלתי מותרת, ו"סריאא אלקודס" כזרועו הצבאית. במסגרת זו, הנאשם השתתף בלימודי דת ("אוסרה") שעסקו, בין היתר, בחשיבות הלחימה ביהודים, והיה חבר ביחידת מילואים של הגא"פ. הוא השתתף באימון צבאי בסיסי, כולל ירי ברובה קלצ'ניקוב, אימון על נשק נוסף ואימון פריצה לערים. בהמשך, השתתף בפעילות שמירה חמושה בחוף הים בעזה למשך חודש, למטרת לחימה בחדירות צה"ל מהים, כשברשותו רובה קלצ'ניקוב, מחסניות ותחמושת. לאחר מכן, עבר קורס צבאי נוסף והצטרף ליחידת הקשר של הגא"פ, אך עזב לאחר חמישה ימים עקב קשיי קריאה וכתיבה. 2. **אישום שני:** במהלך מבצע "צוק איתן", הנאשם שמע על מציאת טילים על ידי ילדים בחוף הים. הוא דיווח על כך לאחיו, פעיל צבאי בגא"פ, אשר ביקש ממנו לשמור על הטילים. הנאשם שמר עליהם במשך מספר שעות. 3. **אישום שלישי:** החל ממרץ 2018, הנאשם השתתף בהתפרעויות במסגרת "צעדות השיבה" ליד גדר הגבול. במהלך התפרעויות אלו, נזרקו אבנים והוצתו צמיגים. ביום 15.05.18, הנאשם הגיע לגדר הגבול, ולאחר שהבחין בפרצה, נכנס לישראל יחד עם אחרים. הוא נעצר על ידי חיילי צה"ל. **החוקים והעבירות הנדונות** הנאשם הורשע בעבירות הבאות: * **חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת:** לפי סעיף 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 (הוחלף בסעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016). * **אימונים צבאיים אסורים:** לפי סעיף 143(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. * **נשיאת נשק:** לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין. * **החזקת נשק:** לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין. * **התפרעות:** לפי סעיף 152 לחוק העונשין. * **כניסה למקום צבאי:** לפי סעיף 115(א) סיפא לחוק העונשין. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין** 1. **הסדר דיוני והודאה:** פסק הדין מדגיש את תפקידו של הסדר דיוני, אשר הוביל להודאת הנאשם, חיסכון בזמן שיפוטי והימנעות מהליך הוכחות מורכב. עם זאת, נקבע כי הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, מה שהותיר את קביעת העונש בידי בית המשפט. 2. **הפרדה בין אישומים לקביעת מתחמי ענישה:** בית המשפט קיבל את טענת התביעה כי יש לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אחד מן האישומים, שכן מדובר בשלושה אירועים שונים, אשר בוצעו בפער זמנים ואינם קשורים ישירות זה לזה מבחינת הקשר הזמני והמקומם. הקשר המקשר היחיד הוא הרקע האידיאולוגי. הפרדה זו מאפשרת הערכה מדויקת יותר של חומרת כל מעשה בנפרד. 3. **חשיבות הערכים החברתיים המוגנים:** בית המשפט הדגיש את הערכים החברתיים המוגנים בעבירות מסוג זה: ביטחון המדינה, שמירה על גופם וחייהם של חיילי צה"ל ואזרחי ישראל, ושלום הציבור. נפסק כי חברות ופעילות בארגוני טרור פוגעות באופן משמעותי בערכים אלו. 4. **מדיניות ענישה מחמירה בעבירות ביטחוניות:** בית המשפט אימץ את המדיניות העקבית בפסיקה, לפיה יש לנקוט קו מחמיר בעבירות הנוגעות לביטחון המדינה, ובפרט בפעילות בארגוני טרור. זאת, בשל הפוטנציאל הסיכון הגלום בהן לתושבי ישראל וכוחות הביטחון, ובשל המחויבות המובנית של ארגונים אלו לפגיעה בישראל. הובאו דוגמאות מפסיקות קודמות להמחשת מדיניות זו. 5. **הערכת חומרת המעשים והתייחסות לנסיבות:** * **האישום הראשון (פעילות בארגון):** בית המשפט ציין כי הארגון (הגא"פ) הוא קיצוני, אכזרי ומסוכן, ומטרתו השמדת ישראל. פעילות בו מחזקת אותו ופוגעת באינטרסים של מדינת ישראל. עם זאת, נמצא כי הפעילות המבצעית של הנאשם הייתה קצרה יחסית (שמירות של חודש, 5 ימים ביחידת קשר) והסתיימה בשנת 2014. הודגש כי יש להניח לטובתו שלא התמיד בפעילותו מעבר למתואר. נקבע כי הנזק נעוץ בעצם ההשתייכות לארגון טרור. מתחם העונש שנקבע נע בין שנה לשלוש שנות מאסר בפועל. * **האישום השני (החזקת טילים):** למרות חומרת הפוטנציאל הנשקף מטילים, בית המשפט בחן את תפקידו של הנאשם. נקבע כי הוא לא היה קשור לייצור, הצבה או שימוש בטילים, ותפקידו הסתכם בשמירה עליהם למשך מספר שעות, לבקשת אחיו. כמו כן, הוצגה האפשרות שהנאשם ביקש למנוע פגיעת ילדים בטילים. לא הוכחה השפעה קונקרטית של מעשיו על שרידות הטילים או נזק אחר. הושווה למקרים בהם הוצבו או הוחזקו אמצעי לחימה, אך הדגיש את הייחודיות של מקרה זה. מתחם העונש שנקבע נע בין שנה לשלוש שנות מאסר בפועל. * **האישום השלישי (התפרעות וכניסה למקום צבאי):** בית המשפט הכיר בסכנה הנשקפת מהתפרעויות על גדר הגבול, הפוגעות בחיילי צה"ל ובאזרחים, ובעלות פוטנציאל להסלמה. עם זאת, צוין כי כתב האישום אינו מייחס לנאשם מעשי אלימות קונקרטיים או ניסיון כניסה אקטיבי לישראל. כניסתו הייתה בהוראת חיילים. הושוו מקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירות דומות, תוך צפייה למתחם ענישה שונה בהתאם לחומרת המעשים. מתחם העונש שנקבע נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל. 6. **שיקולים בגזירת הדין:** * **גיל הנאשם והודאתו:** הודאתו של הנאשם, גילו הצעיר יחסית (נולד ב-1992), וחוסר הרשעות קודמות, נלקחו בחשבון כשיקולים לקולא. * **חיסכון בזמן שיפוטי:** הודאת הנאשם חסכה זמן שיפוטי. * **החלק הארי של העבירות בוצע לפני כ-5 שנים:** נלקח בחשבון. * **קושי במאסר אסיר ביטחוני תושב עזה:** הודגש כי מאסר כזה צפוי להיות קשה מהרגיל, ללא זכויות לחופשות ופעילויות. * **מניעים אידיאולוגיים וסיכוי חזרה על עבירות:** בית המשפט התייחס להתבטאות הנאשם, לפיה לא יתנצל ו"יעשה יותר" לאחר שחרורו. התבטאות זו, יחד עם המניע האידיאולוגי, הובילה למסקנה כי קיים סיכוי ממשי שהנאשם ישוב לבצע עבירות, ולכן יש להחמיר בעונש לצורך הרתעה. **הכרעה ועונש** לאור כל האמור, בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים: * **4 שנות מאסר בפועל:** החל מיום מעצרו. * **12 חודשי מאסר על תנאי:** למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה נגד ביטחון המדינה המסווגת כפשע. **סיכום** פסק הדין מדגים את הגישה המחמירה של מערכת המשפט בעבירות ביטחוניות, גם כאשר מדובר בפעילות שהסתיימה לפני מספר שנים, וזאת בשל חומרת הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים. בית המשפט איזן בין שיקולים לקולא (הודאה, גיל, היעדר עבר פלילי) לבין שיקולים לחומרא (חומרת הארגון, פוטנציאל הנזק, התבטאויות הנאשם המעידות על סיכון עתידי). קביעת מתחמי ענישה נפרדים לכל אישום אפשרה התייחסות ממוקדת לחומרת כל אחד ממעשי הנאשם.