ע"מ 42719-01-20

תקציר

פסק דין זה דן בשאלה האם כספים שנמשכו מחשבון חברה הרשום בהנהלת החשבונות של החברה הם משיכות לצורך תשלום חובות החברה או שמא הם מהווים הכנסה ממשכורות, הלוואות לבעלים או חלוקת דיבידנדים. בית המשפט קובע כי נטל ההוכחה מוטל על המערער, אשר משך את הכספים יחד עם אחיו. המערער טען כי המשיכות נעשו בשם אביו המנוח או לצרכי החברה, תוך הצגת טענות חיצוניות ופנימיות ביחס לשומה. תביעות חיצוניות כללו תוקף של הצהרת הון, הדוחות הכספיים המבוקרים של החברה לשנת 2010 ו"תביעת השתק". עם זאת, בית המשפט מצא טענות אלה חסרות ראיות, וציין כי הצהרת ההון של המערער סותרת את טענותיו הנוכחיות וכי הדוחות הכספיים הצביעו על גירעון עקב משיכת יתר של כספים על ידי מנהלי החברה. באשר לתביעות פנימיות טען המערער כי החזיר כספים לחברה, אך בית המשפט מצא כי החזרים אלה כבר נלקחו בחשבון בכרטיס הנהלת החשבונות. עוד טענה המערערת כי המשיכות היו הלוואות, אך בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי סכום ההלוואה בא לידי ביטוי במאזן החברה. ככלל, דחה בית המשפט את הערעור, אישר את שומת המס והורה למערערת לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וניתן לפרסומו.