עמ"נ 62262-09-19

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה בדבר פטור מהיטל השבחה למוסדות דת, תרבות, מדע, צדקה, רווחה, בריאות או ספורט, שאינם למטרות רווח. המשיב, מוסד דתי אנגליקני, מכר חלקת אדמה והתכוון להשתמש בתמורה למטרות דת וצדקה. הוועדה המקומית סירבה לפטור את הקרקע מההיטל. ועדת הערר פסקה לטובת המשיב, והמערערת, הוועדה המקומית, ערערה על החלטה זו. בית המשפט מצא כי המשיב הוא אכן מוסד ללא כוונת רווח, כפי שאושר על ידי שר האוצר ופעילותו היא דתית וצדקה, כאשר ההכנסות מפעילותו מופנות למטרות אלה. יתר על כן, בית המשפט פירש את הסעיף בסעיף 19(ב)(4) הקובע "קרקע כאמור או תמורתה" כשני תנאים נפרדים וחלופיים. לפיכך, די בכך שהתמורה ממכירת הקרקע תשמש למטרות האמורות, גם אם הקרקע עצמה אינה משמשת למטרות אלה. משעמד המשיב בתנאי זה, נדחה הערר, והחלטת ועדת הערר התקבלה. המערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 30,000 ₪.