ה"פ 2310/03

תקציר

פסק הדין מתבסס על שתי נקודות מרכזיות. ראשית, היא קובעת כי לבית הדין הרבני האזורי לא הייתה סמכות לדון בתיק כבורר. בית המשפט ביסס את נימוקיו על הסכם שכירות קודם, אשר לא היה תקף שכן שונה על ידי הצדדים המעורבים. ההסכם הנוכחי קובע במפורש כי נושא פינוי הנכס אינו נתון לבוררות, ומכיוון שזהו נושא הסכסוך העיקרי, בית הדין הרבני נעדר סמכות במקרה זה. שנית, פסק הדין קובע כי התנהלותו של המבקש במהלך ההליכים בבית הדין הרבני אינה מעידה על הסכמה לסמכות בית המשפט. המבקש טען בעקביות נגד סמכותו של בית המשפט ורק פנה לבית המשפט המחוזי כמוצא אחרון. לפיכך, החלטת בית הדין הרבני האזורי, שניתנה על יסוד מידע מטעה, מבוטלת. זה כולל את כל החלטות הביניים הקשורות. בנוסף, חויב המשיב בהוצאות המשפט של המבקש ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.