ת"א 64282/01

תקציר

פסק הדין בתביעה אזרחית זו נסוב סביב בקשת התובע לתקן את כתב התביעה ובקשת הנתבע לדחות את התביעה על הסף. התובעים מבקשים לתקן את תביעתם משום שהם סבורים שהנתבע התחייב לחתום על הסכם תיווך וגרם להם לתווך בעסקה. עם זאת, הנתבעת לא חתמה על ההסכם ולא שילמה את דמי התיווך, מה שהוביל לטענות התובעת בדבר חוסר תום לב ומצג שווא. מנגד, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה משום שאין מסמך צו בכתב כנדרש בחוק תיווך מקרקעין. על פי החוק, מתווכי נדל"ן חייבים להיות בעלי הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך, אשר אין לתובע. העדר מסמך כתוב זה, טוענת הנתבעת, יביא לדחיית התביעה. בית המשפט מסכים עם פרשנותו של הנאשם לחוק. דרישת הכתב בחוק תיווך מקרקעין היא ברורה וחד משמעית, ומתפקדת כתנאי מוקדם לתשלום דמי תיווך. תכליתה של דרישה זו היא להגן על הצרכנים ולהרתיע מפני החלטות פזיזות, ולא ניתן לעקוף אותה באמצעות טענה להפרת התחייבות או חוסר תום לב. כלשון החוק, ובהתחשב בתכליתו, אין לבית המשפט ברירה אלא לפרשו כדרישה מהותית. לפיכך, בית המשפט נעתר לבקשת הנתבע לדחות את התביעה על הסף. החלטה זו מתקבלת בהנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות הנטענות, שכן הדיון בבקשה אינו עוסק באמיתות העובדות. התובע יהיה אחראי גם לתשלום הוצאות המשפט של הנתבע ושכר טרחת עורך דין, בסך 3,000 ₪, כולל מע"מ. סכום זה יגדל בהפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד לתשלום במלואו.