ת"א 37586-05-17

תקציר

בעליה של חלקת אדמה, המכונה גוש 4026 חלקה 236, הגיש תביעת פינוי נגד אדם שבנה על הקרקע מספר מבנים ללא היתר והשתמש בהם להפעלת אכסניה. הנתבע טען כי רכש את הקרקע בשנת 1989 והפעיל את המעון במשך 30 שנה, בו התגוררו אנשים פגיעים שהופנו על ידי העירייה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע הוכיח בצדק את בעלותו בקרקע, והנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו. עוד טען הנתבע כי העירייה אכפה את החוק באופן סלקטיבי, שכן היו באזור מבנים בלתי חוקיים אחרים שהעירייה התעלמה מהם. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי הנתבע לא הביא כל ראיה לשיקולים פסולים או לקבלת החלטות שרירותית של העירייה. יתר על כן, גם אם הייתה מוכחת אכיפה בררנית, אין בה כדי להצדיק מתן אפשרות לנאשם להמשיך ולעשות שימוש בלתי חוקי במקרקעי ציבור. גם ההיבט החברתי של המקרה נשקל, שכן מספר דיירים הגישו תצהירים לפיהם יהפכו לחסרי בית אם ההוסטל יפונה. בית המשפט הכיר במצב הקשה אך הדגיש כי אין ביכולתו לסטות מהחוק. עם זאת, כדי להימנע מגרימת נזק נוסף, קבע בית המשפט מועד דחייה לפינוי והורה לנתבעת לפרק ולפנות את המבנים הבלתי מורשים עד ליום 31.5.21. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין.