עת"מ 1581/07

תקציר

העותר, שבעלה המנוח העביר חלקת אדמה למועצה המקומית אבן יהודה, מבקש לקבל בחזרה את הקרקע בטענה שלא שימשה לצורכי ציבור כמתוכנן. המועצה קיבלה את הקרקע ללא תמורה במסגרת תכנית להפשרת ופיתוח מקרקעי העותרת למגורים, כאשר חלק ממנה יוקצה לצורכי ציבור. העותר טוען כי הקרקע הופקעה שלא כדין ויש להחזירה, שכן לא נעשה בה שימוש למעלה מ-25 שנה. עם זאת, בית המשפט קובע כי ההעברה הייתה חוקית והקרקע שימשה לצורכי ציבור, לרבות גני ילדים, מחסן וחניה ציבורית. פסק הדין דן בחוקיות ההעברה, בשימוש הציבורי בקרקע ובטענות השיהוי של העותר. היא מדגישה כי הקרקע הוקצתה לצורכי ציבור לטובת הציבור והעותר מבחינה כלכלית, וכי העותר אינו יכול כעת לטעון אחרת. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענות העותרת בדבר ניסיון המועצה למכור את הקרקע, ומדגיש כי הקרקע הסמוכה שונתה בהסכמת הבעלים. לבסוף, פסק הדין מתייחס להבחנה בין המישור המנהלי למישור התכנוני ודוחה את הטענה לשיהוי בלתי סביר בהגשת העתירה. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותר חייב בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין.