עת"מ 7991-04-13

תקציר

העותרת והמשיבה השנייה השתתפו שתיהן במכרז למתן שירותים למשיבה הראשונה. הצעתה של העותרת נפסלה משום שלא עמדה בדרישת מחיר מינימום שהייתה תנאי סף שלא צוין במכרז המקורי. העותר טען כי הוספת תנאי זה לא נעשתה כדין וכי יש לבטלה. השופטת הסכימה, וקבעה כי המשיבה הראשונה לא ערכה את המכרז בתום לב: התנאי נוסף בעל פה במהלך סיור קבלנים ולא נרשם כראוי בפרוטוקול הסיור, דבר היוצר עמימות; המשיבה הראשונה לא הוכיחה די הצורך כי כל המשתתפים במכרז, לרבות העותר, עודכנו על השינוי, במיוחד בהתחשב בכך שהוא נעשה זמן קצר לפני המועד האחרון להגשת ההצעה. יתר על כן, השופט מצא כי אי ידיעתו של העותר לשינוי התנאים לא נבעה מחוסר חריצות מצדו. בהתחשב בכך שייתכן שמשתתפים אחרים הסתמכו על התנאי והתאימו את הצעותיהם בהתאם, בחינת הצעתה של העותרת מבלי להתחשב בתנאי תפגע בעקרון השוויון. לפיכך הורה השופט על ביטול המכרז, למרות שלא התבקש במפורש בעתירה, שכן זהו הסעד הראוי היחיד בנסיבות העניין. הדבר נתמך גם בכך שהעונה שלשמה פורסם המכרז מסתיימת בקרוב. עם זאת, השופט התיר למשיבה הראשונה להמשיך בהתקשרות עם המשיב השני עד תום העונה, בהתחשב בתום ליבם ובהסתמכות על זכייתם. העתירה התקבלה, והמשיב הראשון חויב לשלם לעותר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, ואילו המשיב השני ישלם 10,000 ₪.