ע"פ 6080/23

תקציר

פסק הדין מפרט את הנימוקים לדחיית פסק הדין וגזר הדין בערעור. באשר להכרעת הדין, מדגישה השופטת את הכלל לפיו ערכאות הערעור נוטות שלא להתערב בהחלטותיו של בית משפט קמא בשאלות של עובדה ומהימנות, אלא אם נפלה טעות או חוסר עקביות נראים לעין. השופט מפרט מדוע אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בהחלטת בית משפט קמא. השופטת בוחנת את מהימנות עדותה של המתלוננת ומוצאת אותה אמינה, תוך שימת דגש על אמיתות מצבה הנפשי, עקביות פרטיה עם עובדות אובייקטיביות וגילה הצעיר המסביר את אי הדיוקים בעדותה. לעומת זאת, השופט בוחן את חוסר המהימנות של עדותו של המערער, תוך הדגשת שלוש טענות מרכזיות שאינן עקביות או שקריות. השופט מתייחס גם לטענות נוספות שהעלה המערער ומוצא אותן בלתי משכנעות. באשר לעונש מציין השופט את הנטייה שלא להתערב אלא אם נפלה טעות מהותית או חריגה מרמת הענישה הראויה. השופט מכיר בחומרת עבירות המין במשפחה ובפגיעה שהן גורמות, וקובע כי העונש שהוטל תואם את מדיניות הענישה הרווחת. השופט דן בהערכת המסוכנות של המערער ובהשלכותיה על גזר הדין, ובסופו של דבר מגיע למסקנה כי אין בה כדי להשפיע על גזר דינו של בית משפט קמא. לאור האמור לעיל, מציעה השופטת לדחות את שני חלקי הערעור. השופטים ברק-ארז ווילנר מסכימים עם פסק הדין המקיף.