תמ"ש 46640-01-15

תקציר

עניינה של התביעה בתביעת מזונות ודמי מזונות בגין שני ילדים קטינים בעקבות סכסוך נישואין בין האם התובעת לבין האב הנתבע. הילדים, האחד מתחת לגיל 6 והשני מעל גיל 6, מתגוררים בעיקר אצל האם, המבקשת מהאב סכום מזונות מוגדל בשל מעברה לאחרונה מעפולה לגבעתיים, שהביא לעלויות מחיה גבוהות יותר. האב, שמנהל עסק ונקלע לקשיים כלכליים, מתנגד להגדלה. האם טוענת כי כל צרכי הילדים מסופקים על ידה בלבד וכי על האב לשאת בשיעור גבוה יותר מההוצאות. עם זאת, האב טוען כי הכנסותיה של האם גבוהות מכפי שהיא מודה וכי מצבו הכלכלי מאתגר. בית המשפט, לאחר ששקל את נסיבות המקרה, פוסק לטובת האם ומורה לאב לשלם 3,670 שקל בחודש עבור מזונות ילדיו הקטינים, הצמודים למדד המחירים לצרכן ומותאמים מדי שלושה חודשים. סכום זה כולל את חלקו של האב בהוצאות המחיה של הילדים, ובית המשפט מתחשב בתרומת הסבתא על ידי הפחתת החיוב בהתאם. דמי המזונות ישולמו עד הגיעם של הקטינים לגיל 18 או עד לסיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר. בנוסף, האב ישלם מזונות חודשיים בשיעור של שליש מהסכום הנ"ל מסיום לימודיהם התיכוניים של הקטינים ועד תום שירות החובה הצבאי שלהם. הצדדים יחלקו בהוצאות בריאות וחינוך חריגות שאינן מכוסות בביטוח או בחוק ביחס של 72% (אב) ו-28% (אם). האם נדרשת לבחון את כל אפשרויות המימון בטרם תבקש את תרומת האב להוצאות חריגות ועליה להיוועץ בו בטרם תוציא הוצאות מעל 200 ₪. פסק הדין גם מתווה תהליך ליישוב חילוקי דעות לגבי נחיצותן ועלותן של הוצאות אלה. זאת ועוד, בית המשפט מבהיר כי פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון בע"א 919/15, הקובע אחריות שווה בין שני ההורים למזונות ילדיהם מעל גיל 6, חל במקרה זה, למרות ההתדיינות שהחלה לפני פסק הדין והיעדר משמורת משותפת. השופט מדגיש את חובתם של עורכי הדין לספק לבית המשפט אסמכתאות משפטיות רלוונטיות ועדכניות ומציין כי יש להחיל את פסק הדין החדש רטרואקטיבית. השופטת אף מספקת הסבר מפורט על הצעדים השיפוטיים שיש לנקוט בעת החלת ע"א 919/15 ומדגישה את הצורך להעריך את צרכי הילדים, את יכולותיהם הכלכליות של שני הצדדים ואת חלוקת המשמורת בפועל. ככלל, פסק הדין נועד לאזן בין האחריות הכלכלית של ההורים הפרודים כלפי ילדיהם, תוך התחשבות בצרכי הילדים, במצבם הכלכלי של הצדדים ובהסדרי המשמורת הפיזית.