עב"ל 34492-03-11

תקציר

בית הדין החליט לאשר את פסק דינו הקודם של בית הדין האזורי בהיעדר ראיות מספיקות המצביעות על קשר סיבתי בין מחלת הריאות של המערער לבין תנאי עבודתו. המומחה שמונה על ידי בית הדין האזורי נתן חוות דעת ברורה וחד משמעית, וקבע כי אין קשר ישיר בין השניים. טענות המערער, שהסתמכו במידה רבה על דברי המומחה בדבר חוסר האפשרות לקבוע את הגורמים המדויקים למחלתו, לא נמצאו מספיקות כדי להצדיק סטייה מחוות דעתו של המומחה. בית המשפט גם הבחין במקרה זה מפסקי דין קודמים במקרים דומים, כגון קרישוב ואלטיט, בשל הנסיבות השונות והיעדר ראיות לקשר ישיר בין מחלתו של המערער לבין חשיפתו לאסבסט או לחומרים אחרים. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי קביעת קשרים סיבתיים נופלת בגדר חוות דעת רפואיות של מומחים, ולא ניתן להסתמך על השכל הישר לבדו לצורך קביעה כזו. מאחר שלא נמצא קשר סיבתי, הערעור נדחה, תוך שמירה על פסק הדין המקורי.