ע"א 9087/23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתיק אזרחי מורכב הנוגע לזכויות במקרקעין ולערעור תלוי ועומד. הסעיף פותח בקביעה כי המקרה אינו עוסק רק בחיובים כספיים, אלא כרוך גם באכיפת הסכמים הקשורים לחכירת מקרקעין, המשפיעים על העברת זכויות במקרקעין. זוהי הבחנה חשובה שכן היא קובעת את ההקשר לדחיפות העניין. בהמשך מצטטת הפסקה את תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המדגישה כי ביצוע פסק הדין נשוא הערעור אינו מתעכב באופן אוטומטי, והגשת ערעור אינה מצדיקה צו מניעה זמני. כדי לעכב את הביצוע, על המבקש לעמוד בשני תנאים: סיכויי הצלחה טובים בערעור, ומאזן נוחות לטובתו, המוכיח כי ייגרם נזק בלתי הפיך ללא שיהוי. תנאים אלה קשורים זה בזה, והנטל המוטל על המבקש גובר אם סיכויי הערעור נמוכים. הפסקה ממשיכה ודנה בנטייה לעכב פסיקה הנוגעת לזכויות במקרקעין, במיוחד כאשר מדובר באיכויות סנטימנטליות או "ייחודיות", להבדיל מנדל"ן בעל ערך כלכלי בלבד. זאת בשל הקושי להחזיר את המצב לקדמותו לאחר העברת הזכויות בקרקע. בית המשפט מכיר בכך שבעוד שבדרך כלל קשה לערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות ומהימנות, הערעור הנוכחי מציג גם סוגיות משפטיות הטעונות בירור. לכן, מאזן הנוחות הופך לגורם המכריע. במקרה דנן, מוצא בית המשפט כי הכף נוטה לכיוון קבלת הבקשה, שכן זכותו של המבקש להחכיר את הקרקע תועבר למשיבים באופן בלתי חוזר ללא דיחוי. בנוסף, בית המשפט מדגיש את המאפיינים הייחודיים של הקרקע המדוברת, הממוקמת במושב קהילתי קטן, ומכיר בכך שפסק הדין עשוי להשפיע על זכויותיהן של משפחות אחרות בקהילה. כן מצוינת התנהלותו של המבקש, בהנחה כי הערכאה המשפטית תשקול זאת בקביעת ההוצאות. לבסוף, הבקשה מתקבלת, ובית המשפט מדגיש כי אין צו להוצאות בשלב זה. פסקה מקיפה זו מתמצתת בתוכה את השיקולים המרכזיים ואת הפסיקה, ומספקת סיכום ברור של פסק הדין.