רת"ק 430-02-16

תקציר

לאחר עיון בבקשה ובחומרים נלווים, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה ללא דיון במעמד המפלגה. העותר העלה שתי סוגיות עיקריות; הראשון בדבר אי העברת התביעה להליך רגיל או איחוד תיקים, והשני, הטענות לגופו של פסק הדין. עם זאת, בית המשפט לא מצא הצדקה להתערבות בערעור, שכן בית משפט קמא בחן כראוי את חומר הראיות ומצא נזילה בחוזה, אותה הבטיח המשכיר אך לא תיקן כאמור בהסכם השכירות. בית המשפט ציין כי ראיות משמעותיות, לרבות צילומים, עדויות עדים ותמלילים, תומכות בקיומה של ההדלפה, ובעלה של המשיבה אף הודה בה. בהסכם השכירות נקבע כי המשכיר אחראי לתקן בעיות אלה באופן מיידי, ואי עשיית כן מהווה הפרה המצדיקה פיצוי וביטול אפשרי של ההסכם. בית המשפט הכיר בכך שפסק הדין הראשוני לא פורט בחישובי הפיצויים, אך הדגיש את הפשטות והתועלת של בית המשפט לתביעות קטנות, המאפשר גמישות ובדרך כלל אינו מגיש ערעור בזכות אלא במקרים חריגים של פגם מהותי. מאחר שבמקרה זה לא נפלו פגמים כאמור, נדחתה בקשת הערעור. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל טעות בטיפול בבקשת העותרת להעביר או לאחד את התביעה, וציין כי התביעה, המבוססת על הפרת הסכם שכירות פשוטה, מתאימה לסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות. העברת התיק לבית משפט רגיל תאריך את ההליך שלא לצורך ללא הצדקה עניינית, כפי שמתווה בתקנות הקיימות. לפיכך נדחה הערעור והעותר חויב בהוצאות המשיב בסך של 500 ₪, שישולמו מכספי הפיקדון.