ת"א 17665-06-20

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבעים ודחה את תביעת התובע מכמה טעמים. ראשית, התובע לא הוכיח רשלנות כלשהי מצד הנתבעים – קבלן שיפוצים (הנתבע 1) וחברת קרמיקה (הנתבעת 3) – בגרימת נזקי מים בביתו של המבוטח. בית המשפט קבע כי הנזילות לא נבעו מהתקנה לא נכונה או מפגמים בחומרים שסופקו על ידי הנתבעת 3. תחת זאת, הנזק יוחס לשימוש היומיומי של המבוטח ולחלוף הזמן, תוך ניתוק כל קשר סיבתי בין עבודת הנתבעים לבין הנזק שבא בעקבותיו. התובע גם לא הצליח להוכיח כי הנזק נגרם על ידי דבר מסוכן או נמלט, כהגדרתו בפקודת הנזיקין, דבר שיש בו כדי להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבעים. כמו כן, בית המשפט מצא כי התובעת לא שילמה כדין את תגמולי הביטוח למבוטח. המדיניות כללה תנאי המחייב התקנת "מערכת חכמה" למניעת הצפות, שלא קוימה בעת הדליפות. עם זאת, התובעת הציגה חוות דעת מומחה לפיה גם אם מערכת זו הייתה פעילה, היא לא הייתה מזהה או מונעת את הדליפות. הנתבעים לא הביאו חוות דעת מומחה סותרת, מה שהוביל את בית המשפט לקבל את טענת התובע בנקודה זו. בנוסף, בית המשפט לא קיבל את טענת התובעת כי לא עלה בידו לבדוק את הצינור הפגום בשל מעשי הנתבעים. הצינור הוחלף על ידי הנתבעת 1, ומומחי התובעת בדקו את האתר רק לאחר החלפה זו, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי הטענה בדבר חיבור הצינור לברז אינה מבוססת. ככלל, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה לרשלנות או לקשר סיבתי בין מעשי הנתבעים לבין הנזק. משכך, נדחתה התביעה במלואה, והתובע חויב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪, שהתחלקו בין הנתבעים.