ע"א 513/67
פסק-דין עליון
תקציר
התיק נסוב סביב מחלוקת על תשלום צ'קים, כאשר הגנת הנתבע התבססה על הטענה כי הוא פרע את החוב. המחלוקת המרכזית הייתה בדבר נטל ההוכחה לביסוס החזר זה. הערכאות הנמוכות נחלקו בהיבט זה, כאשר שופט השלום הטיל את הנטל על התובע להפריך את ההחזר, ואילו בית המשפט המחוזי הטיל על הנתבע את האחריות להוכחת טענתו. בית המשפט העליון, בהסכמתו עם בית המשפט המחוזי, הדגיש כי נטל השכנוע נותר קבוע, ובמקרה זה הנתבע לא עמד בנטל זה. בית המשפט הבחין בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות, והבהיר כי הראשון נותר קבוע ואילו האחרון יכול להשתנות. מאחר שראיות הנתבע לפירעון היו שנויות במחלוקת ולא מבוססות דיין, פסק בית המשפט נגדו. פסק דין זה התייחס והרחיב גם פסקי דין ישראליים קודמים הנוגעים לנטל ההוכחה, הצגת ראיות וההבחנה בין ענייני ידיעה אישית ונטל שכנוע. לפיכך נדחה הערעור, ופסק הדין המקורי שחייב את הנתבע לשלם את סכום השיק, בצירוף ריבית ושכר טרחה, התקבל.
ע"א 513/67 אפרים כהן נ' אברהם שהבר, עליון (13.2.1968)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.