ת"א 2027/09

תקציר

התובעת, גב' רחל-פרנקו, אחות בבית החולים שיבא, הגישה תביעה נגד המרכז הרפואי שיבא ומדינת ישראל בגין נזקים שנבעו משלושה אירועים שונים שהתרחשו במהלך עבודתה. האירועים, שהתרחשו בשנים 1997, 1998 ו-2002, כללו כולם כאבי גב שנגרמו לכאורה כתוצאה מהרמת מטופלים כבדים. התובעת טענה כי אירועים אלה היוו מיקרוטראומה, שהובילה לנכותה. עם זאת, השופט קבע כי תיאוריית המיקרוטראומה אינה חלה במקרה זה, שכן התובע לא סיפק ראיות מספיקות לפגיעות קלות חוזרות ונשנות. בנוסף, קבעה השופטת כי פרטי האירוע משנת 2002, שנחשב למשמעותי ביותר על ידי התובע, לא הוכחו, ואין קשר סיבתי בין אירוע זה לבין מצבו הבריאותי של התובע. השופטת גם דחתה את טענות התובעת בדבר היעדר הדרכה, הנחיות ואמצעים טכניים, וקבעה כי תנאי העבודה היו סבירים והתובעת לא עשתה מאמץ אמיתי לצמצם את נזקיה. בסופו של דבר, קבעה השופטת כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בדבר קיומה של חובת זהירות קונקרטית והפרתה על ידי הנתבעים. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעים 30,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות.