עת"מ 5140-05-16

תקציר

העותר ביקש היתר בנייה על בסיס תכנית מנדטורית, דבר שנדחה על ידי הוועדה המחוזית. העותר טען כי התכנית המנדטורית לא בוטלה ולכן יש להשתמש בה להחלטת הוועדה, ואילו הוועדה התייחסה לתכניות מאוחרות יותר המקבלות קדימות על פני התכנית המנדטורית. בית המשפט הסכים עם הוועדה, וקבע כי תכנית מאוחרת גוברת על תכנית קודמת במקרים של סתירה, ויש לקיים את ההוראות בתכניות המאוחרות. כמו כן, בית המשפט מצא כי הקרקע המדוברת הוכרזה כקרקע חקלאית, דבר המגביל את האפשרות למתן היתרי בנייה. טענות העותר, שהתייחסו לפסיקה קודמת, נדחו כבלתי רלוונטיות, שכן הן עסקו בנסיבות שונות. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הוועדה המחוזית הוטעתה, ובחר שלא להתייחס לטענות העותר בדבר התערבות פסולה בהליך קבלת ההחלטות של הוועדה. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.