תא"מ 62646-11-14

תקציר

המקרה עוסק בסכסוך בין משכיר לשוכר על השכרת נכס מסחרי. השוכרת, הנתבעת מס' 1, שכרה חנות מהתובעת בשני הסכמים עוקבים, כאשר ההסכם השני כולל אופציה להארכת החוזה. התובע טען כי השוכר לא שילם חיובים שונים לרבות ארנונה, חשבונות מים וחשמל, וכן דמי פיצוי המוזכרים בהסכם השכירות. השוכר טען כי הסכם שלישי, שלטענת התובעת זויף, כלל הוראות לתשלום הוצאות אלה. השופטת פסקה לטובת התובעת, וקיבלה את העובדה שההסכם השלישי לא היה אמיתי ושהשוכר לא שילם את החיובים הנדרשים. הם פסקו כי על הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע 19,874 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן נפסק לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪. עוד קבעה השופטת כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת מס' 2, שחתמה על ערבות להסכם השכירות הראשון. הערבות לא נחשבה תקפה להסכם השני, שכן תנאי החכירה היו שונים באופן משמעותי. שני הצדדים ובא כוח התובע ננזפו על התנהגותם הבלתי הולמת במהלך הדיונים, אך לא נפסקו הוצאות. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, הורה על התשלומים הנזכרים ודחה את התביעה כנגד הנתבעת מס' 2.