תא"מ 75544-01-19

תקציר

לאחר הערכת הראיות ושקילת העדויות שהוצגו, פסק השופט לטובת הנתבע ודחה את טענת התובע. התובע לא הוכיח כי הוא "מחזיק ראוי" כהגדרתו בסעיף 28(א) לפקודת השטרות. לגופו של עניין, התובע לא רכש את השיקים שלמים ובהתאם למראית עין; שמו של המוטב נותר ריק. יתר על כן, התובע לא יכול להיחשב כמחזיק בתום לב, שכן הם חשדו בתוקפם של השיקים בשל שמו של המוטב החסר והעובדה שהם נכתבו ברוסית. עוד קבע השופט כי עדותו של התובע אינה עקבית ומעורפלת בכל הנוגע לעסקה הבסיסית ולתקשורת הנטענת עם הנתבע. לעומת זאת, גרסת הנאשם לאירועים הייתה עקבית ואוששה בראיות אחרות. בנוסף, הנתבעת הצליחה לטעון לכשל בתמורה, שכן המטבח שהזמינה לא סופק במלואו. עדותה של הנתבעת, בשילוב היעדר חפיפה בין סכומי השיקים הנטענים, תמכו בטענתה. כתוצאה מכך, דחתה השופטת את התביעות המאוחדות, הורתה על ביטול הליכי הוצאה לפועל וקבעה כי על התובע לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע ובשכר טרחת עורך הדין.