ה"פ 35708-05-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי תביעות מאוחדות שהגישו עמותות נותני שירותי סיעוד נגד המוסד לביטוח לאומי, תאגיד סטטוטורי האמון על מתן גמלת סיעוד. המחלוקת נסובה סביב פרשנותה של המל"ל להסכם הקובע כי למטפלים המועסקים על ידי נותני השירותים ישולם שכר מינימום שעתי בתוספת 4%. המבקשים מבקשים הצהרה כי המל"ל אינו יכול לאכוף פרשנות זו, בטענה כי ההסכם מחייב שכר מינימום בלבד. הנימוק המרכזי לפסיקת המבקשים מבוסס על השתלשלות האירועים שהובילה למחלוקת. לאחר ניסוח ההסכם פרסם המל"ל הבהרות לפיהן נותני השירותים מחויבים לשלם שכר מינימום בלבד. עם זאת, בעקבות מחאת המבקשים, הודה המל"ל בטעותו והבטיח להוציא מכתב תיקון, שמעולם לא נשלח. במקום זאת, המל"ל שלח מכתב המחזק את פרשנותו הראשונית, מה שהוביל להתדיינות הנוכחית. השופטת קבעה כי ניסיונה של המל"ל לשנות את תנאי ההסכם בדיעבד היה בלתי מתקבל על הדעת, במיוחד בהתחשב בקבלתה המפורשת מראש את עמדת המבקשים. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי תשובות המל"ל, לפני ההסכם ולאחריו, תומכות בבירור בפרשנותם של המבקשים. בעקבות זאת נעתר השופט לבקשת המבקשים להצהיר כי המל"ל אינו יכול לחייב אותם לשלם למטפלות בשיעור שכר מינימום בתוספת 4% בממוצע לסניף. כמו כן חויב המל"ל לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המבקשים, בסך 30,000 ₪.