בש"פ 260/06

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעצור את המערער, שהואשם בשורה של סעיפים של אלימות חמורה במשפחה, עד תום ההליכים המשפטיים. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על מסוכנותו של המערער למשפחתו, אשר סברה כי אין להקל עליה בחלופות המעצר המוצעות. עברו של המערער בהתנהגות אלימה שיטתית כלפי בת זוגו וילדיו הקטינים, המאופיינת באובדן שליטה ובאכזריות, מהווה סיכון משמעותי לשלום משפחתו ולביטחונה. הסיכון הוא כזה שגם מעצר בית, בבית המשפחה או במקום אחר, אינו יכול להגן כראוי על הקורבנות. בית המשפט מכיר ברצונה של האישה לשחרור בעלה, אך באחריות המערכת המשפטית להגן על קורבנות אלימות במשפחה, גם בניגוד לרצונם. חומרת העבירות, יחד עם הסבירות הגבוהה להישנותן, אינן מותירות לבית המשפט ברירה אלא לקיים את צו המעצר, ולהבטיח את ניתוקו של המערער ממשפחתו עד לסיום המשפט. זהו אמצעי זהירות כדי להגן על הקורבנות הפגיעים, כולל ילדיהם הקטינים של בני הזוג, מפני פגיעה נוספת. הגם שהמיקוד צריך לעבור באופן אידיאלי לשיקומו של המערער, העדיפות הנוכחית היא להגנה, נוכח הסכנה המוחשית הנשקפת ממנו. לפיכך, הערעור נדחה, וצו המעצר המקורי עומד בעינו.