ע"א 5207/08

תקציר

בפנייה זו נסוב הסכסוך סביב השימוש בסימן "אורט" על ידי שני גופים: אורט עולמי, ארגון בינלאומי, ואורט ישראל, גוף חינוכי לאומי שהוקם בישראל בשנת 1949. שניהם צמחו כהמשך לארגון אורט המקורי מהמאה ה-19 שנועד לקדם חינוך והכשרה מקצועית. אורט ישראל הגישה תביעה נגד אורט עולמי, בדרישה למנוע ממנה להשתמש בסימן "אורט" בישראל, בטענה לזכויות מוניטין בלעדיות. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת אורט ישראל, וקבע כי אורט ישראל רכשה את המוניטין שלה באופן עצמאי, ולכן יש לה זכויות בלעדיות על סימן אורט בישראל. החלטה זו נבנתה על עוולת גניבת עין ואנלוגיה לדיני סימני מסחר. אורט עולמי ערער על פסק דין זה, בטענה לזכויות מוניטין משותפות המבוססות על תרומתו ההיסטורית והעכשווית וההכרה העולמית. הערעור בחן את תחולת גניבת העין, ייעוד מוניטין והטעיה פוטנציאלית. בית המשפט מצא כי לא קיים חשש סביר להטעיה בשימוש של אורט עולמי בשמה המלא באנגלית, "אורט עולמי", וקבע כי טענת הבלעדיות הנוקשה אינה מוצדקת, בהתחשב בהיסטוריה השזורה ביניהן ובמטרות דומות. בסופו של דבר, בית המשפט הפך את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר, והתיר לארגון אורט עולמי להשתמש בשמו המלא בתוך ישראל, והדגיש את הצורך של שני הארגונים לעבוד יחד בהרמוניה כדי לשרת ביעילות את משימותיהם החינוכיות ברחבי העולם.