ת"צ 61731-11-19

תקציר

השופט במקרה זה החליט לדחות את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד בנק מרכנתיל. הבקשה נוסחה בצורה גרועה ומלאה בהאשמות בלתי ראויות, וניתן היה לדחות אותה על בסיס נימוקים אלה בלבד. מעבר לכך, המבקש לא הציג אפשרות סבירה להצליח בתיק, שהיא תנאי לאישור תובענה ייצוגית. הם לא סיפקו ראיות מספיקות, כולל חוות דעת מומחים ושיחות מוקלטות, כדי לתמוך בטענותיהם, שייחסו לבנק קשירת קשר והתנהגות פלילית רחבת היקף. נטל ההוכחה הנדרש למבקש להוכיח סיכוי סביר להצלחה לא התקיים, גם עם רף ההוכחה הנמוך המוענק למבקשים במצבים מסוימים. השופט בחן את טענת המבקש כי הבנק התנה הלוואה ברכישת שירות אחר - במקרה זה חיוב פיקדון כספי כבטוחה - ולא מצא קשר עסקי סביר בין ההלוואה לבין דרישת הפיקדון. גם תנאי ההלוואה לא נקבעו על ידי הבנק אלא על ידי ועדת אשראי שבה נציג הבנק היה במיעוט, מה שמחליש עוד יותר את טענת המבקש. מאחר שלא הובאה תשתית עובדתית למרבית טענות המבקש, לרבות טענות לגביית ריבית מוסווית, נדחתה הבקשה לאישור. לבסוף, השופט הורה למבקש לשלם את הוצאות הבנק בסך 15,000 ₪, תוך התחשבות בתמריצים הכלכליים להגשת תובענות ייצוגיות, תוך כוונה שלא להרתיע מבקשים עתידיים פוטנציאליים מהגשת תביעות מתאימות.