עב"י 48648-10-17

תקציר

השופט קובע כי בית הדין הארצי קיבל את ההחלטה הנכונה להרשיע את המערערים באישומים שיוחסו להם, ולפיכך דוחה את ערעוריהם על הכרעת הדין. הטענה העיקרית שהעלו המערערים – לפיה בית הדין הארצי לא היה צריך לקבל את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה כראיה – נדחית, שכן השופט מצדד בטענת המשיב כי המערערים עצמם לא התנגדו לקבלתה במהלך הדיונים, ועל כן אין להם זכות להלין עליה כעת. השופטת דוחה גם את טענות המערערים בדבר המשקל שניתן לפסק הדין, היסוד הנפשי וההסתמכות על סעיף 35 לחוק הירושה. השופט דוחה את בקשת המערערים להציג ראיות חדשות ומאשר את הרשעתם בעבירות סל, בנוסף לעבירה הספציפית של ניגוד עניינים. השופט מציין כי העונשים שהוטלו על המערערים סבירים ולרוב אינם מושפעים מהערעורים. עם זאת, השופט מוצא טעם בטענת המערער בדבר אורך תקופת ההשעיה המותנית ופוסק לקצר אותה ל-12 חודשים. משכך, הערעורים על גזר הדין נדחים, וערעורו של המערער על גזר הדין מתקבל בחלקו.