רע"א 50502-09-17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור, שעניינה בקשה לדחיית תביעה על הסף. החלטתו של בית משפט קמא שלא לדחות את התביעה מתקבלת, בשל הצורך בבירור עובדתי רחב, השקול אל מול האמצעי החריג של דחיית תביעה מבלי לברר לגופה. בקשת רשות הערעור נדחית בנימוק שנדרשת חקירה עובדתית מקיפה כדי לברר את ידיעתו או אי ידיעתו של המשיב בהסכמי השכירות, ואין לערוך חקירה כזו בשלב מקדמי זה. זאת ועוד, יצוין, כי טענת המשיב אינה כה מהותית עד שהיא מצדיקה דחייה על הסף. המבקשים ויתרו על טענתם בדבר היעדר זכויות קנייניות של המשיב, אולם השופט מוצא כי טענת הסילוק אכן נטועה בטענתו הקניינית של המשיב. משכך, אין בסיס לקבלת הבקשה לדחייה על הסף. בהסתמך על פסקי דין קודמים, פסק הדין מדגיש כי יש צורך בבירור לגופו של מקרה, ודחייה ללא בירור כזה שמורה למקרים חריגים שבהם סיכויי התובע להוכיח את תביעתו נמוכים ביותר. השופט מגיע למסקנה כי אין מקום לבטל את החלטת בית משפט קמא ולפיכך דוחה את בקשת רשות הערעור, ומורה למבקשים לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.