פר"ק 1777-08-16

תקציר

פסק הדין דן במעמדן של חברות בקבוצת אלון להתנגד להסדר מוצע לפירעון חוב על ידי חברה חדלת פירעון. השופט קובע כי חברות אלה אינן נושים בעלי מעמד להתנגד להסדר. טענות החברות לחובות עתידיים או מותנים הן ספקולטיביות ולא ניתן לאמוד אותן בצורה הוגנת, ולכן הן אינן נחשבות לחובות ברי תביעה בתהליך פירעון החוב הקיבוצי. יתר על כן, גם אם החברות מקבוצת אלון נחשבו לנושים, יש להתייחס אליהן באופן שונה מנושים רגילים אחרים, שכן טענותיהן מוטלות בספק וטרם הבשילו. פסק הדין מתייחס גם לשאלה האם ההסדר פוגע בעקרון השוויון בין הנושים. נמצא כי ההטבות המוענקות לחלק מהנושים, ובפרט למחזיקי האג"ח, מוצדקות על ידי היקף ואופי חובותיהם, והוויתורים הניכרים שהם עושים במסגרת ההסדר. מכאן, שההסדר אינו מפלה נושים אחרים. בנוסף, מדגישה השופטת כי ההסדר כולל הוראה המבטיחה כי אף נושה לא יקבל עדיפות על פני אחרים אלא אם מצבה של החברה ישתפר באופן משמעותי. לבסוף, פסק הדין דן בטענתה של רבוע כחול אלון בדבר בעלותה לכאורה במניות דור אלון, אותן מכרה לחברה בעסקה שלא אושרה כדין, לטענת רבוע כחול אלון. השופט מציין כי תביעה זו הוגשה בנפרד וצריכה להיות מוכרעת על ידי בית המשפט הדן בה. ההסדר עצמו אינו מונע את בירור טענה זו, והתמהמהותו של אלון בריבוע הכחול בהעלאתו עשויה להצביע על מניעים לא ענייניים מאחורי התנגדותם להסדר. לפיכך, השופט מורה על דחיית התנגדויות החברות מקבוצת אלון ומאשר את ההסדר המוצע. חברות קבוצת אלון נדרשות לשאת גם בהוצאות החברה והנאמנים.