ת"ק 34725-05-22

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתביעת לשון הרע שהוגשה לבית המשפט בעקבות פוסט בפייסבוק. הנתבע בתיק כינה את התובע "חייל נאצי" בתגובה לפוסט בקבוצת דיון, אשר בית המשפט קבע כי הוא מהווה לשון הרע. בישראל, מונחים הקשורים לנאצים ולאידיאולוגיה הנאצית נחשבים בדרך כלל ללשון הרע. הנתבע טען כי יש להגן על הפרסום כהבעת דעה, שנעשה מתוך מצוקה נפשית וללא כל כוונה אישית לפגוע בתובע, אותו לא הכירו. עם זאת, בית המשפט מצא כי הפוסט התייחס לתובעת באופן אישי ולא לדעותיה, וטענת תום הלב לא התקבלה. השופטת הרחיבה על אופיין הייחודי של פלטפורמות המדיה החברתית והשפעתן על יישום דיני לשון הרע. הם הדגישו את הצורך להגן על חופש הביטוי בפלטפורמות אלה, לרבות החלפת דעות מנוגדות, שהוא חלק בלתי נפרד מחברה דמוקרטית. עם זאת, השופט הזהיר שלא לאפשר התקפות אישיות והתבטאויות פוגעניות שמטרתן להשתיק דעות מנוגדות. במקרה זה, הפרסום חצה את הגבול ללשון הרע, ולנתבע לא הייתה הגנת תום לב תקפה. למרות חומרת לשון הרע, בית המשפט פסק פיצוי נמוך יחסית של 3,000 שקל, בהתחשב בהתנצלות הנתבע, הסרת הפוסט ואי כוונה לגרום נזק אישי. השופט הגיע למסקנה כי תוצאה זו מאזנת בין מיצוי הדין עם הנאשם לבין קידום שיח ציבורי חופשי ופתוח ברשתות החברתיות. פסק דין זה מהווה תזכורת לכך שחופש הביטוי הוא אמנם בעל ערך, אך יש לו גבולות, במיוחד כאשר מדובר בשפה מכפישה שאינה תורמת לשיח ציבורי משמעותי.