בר"ע 54606-04-18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור בעניין קביעת קצבת נכות לשחקן כדורסל שנפגע בברכו הימנית במהלך אימון. הוועדה הרפואית הראשונית החליטה כי לשחקן נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 20%, אך המוסד לביטוח לאומי ("המוסד") ערער על החלטה זו בטענה כי קיים פער בין המצב הרפואי המתואר לבין שיעור הנכות שנקבע. הוועדה הרפואית לעררים קיימה דיון, אך ההחלטה לקבל את הערר ולהפחית את אחוזי הנכות נקבעה על ידי בית המשפט המחוזי כבלתי חוקית, שכן הערעור נעדר נימוקים ופירוט. בית המשפט טען כי ערעור בלתי מנומק אינו תקף ודינו להידחות, ומאחר שהערר היה העילה היחידה לסמכות הוועדה, החלטתו בטלה. המוסד ערער על פסק דין זה, ובית הדין ראה בבקשה רשות ערעור. בית הדין אישר את החלטת בית הדין האזורי בנימוק שערעור המוסד אכן לוקה בחסר, אך גם מצא פגם בהתנהלות הוועדה הרפואית לעררים. היה על הוועדה להתייחס לטענת המשיב בדבר היעדר הנמקה בערר, ולתת לו שהות להכין תגובה. בנוסף, מצא בית הדין כי החלטת הוועדה לוקה בחוסר בהירות ונימוקים, בעיקר בכל הנוגע לחלוקת אחוזי הנכות לשתי קטגוריות. לפיכך החליט בית הדין לקבל חלקית את הערעור, ביטל את החלטת בית הדין האזורי והורה להחזיר את עניינו של המשיב לוועדה הרפואית לעררים לדיון חדש, בו יוכלו המשיב ובא כוחו לטעון את טענותיהם. הוועדה הונחה לתת החלטה מפורטת ומנומקת. פסק הדין ניתן ללא הוצאות משפט, והתיק יוחזר לוועדה כמפורט להלן.