ת"א 4307-04-08

תקציר

בית המשפט מוצא כי פסק הדין בהליך הראשון מהווה מעשה של בית המשפט בשאלת האחריות לשריפה, ועל כן דוחה את בקשת העותר. כלל הפעולה בבית המשפט חל על כל הצדדים בהליך הנוכחי שהיו להם יחסים משפטיים עם הצדדים בהליך הראשון או שהיו צדדים ישירים בהליך הראשון בעצמם. בכלל זה המבקש, שהיה נתבע צד ג' בתביעה המקורית, וכן החברה הצבאית שניהלה יחסים מסחריים עם התובעים העיקריים, ושני המבטחים של התובעים, שלהם יחסים משפטיים עם המבוטח ואינטרסים משותפים בשאלת החבות. עוד קובע בית המשפט כי המבקשת קיבלה את יומה בבית המשפט בהליך הראשון וכי כל ראיה חדשה שתציג אינה מהווה עילה סבירה לפתיחת התיק מחדש, מה גם שהמבקשת בחרה שלא להשקיע מאמץ במשפט הראשון. לבסוף, השופט קובע כי פסק הדין הראשון הכריע באופן מכריע בשאלת חבות המדינה, ולכן המדינה מחויבת גם להחלטה הקודמת ואינה יכולה להעלות טענות שנדונו והוכרעו בהליך הראשון. המבקש אחראי להוצאות התובע, המוערכות בכ-10,000 ₪.