מ. מקרקעין 377/21

תקציר

פסק הדין דן בקיומו של הסכם בין בעלי דירות בבית משותף בדבר שימוש בלעדי ברכוש המשותף, לרבות חצרות וגגות. בית המשפט מכיר בהסכם, ומוצא אותו כבלתי חוזר בשל משכו הממושך של השימוש הייחודי, השקעות שנעשו על בסיס ההסכם והסתמכות הנתבעים על תנאיו. ההסכם, המחלק את השטחים המשותפים לשימוש בלעדי לבעלי דירות שונים, נחשב מחייב למרות שהשטחים אינם זהים בגודלם. עוד צוין בפסק הדין כי ניתן להציב מתקנים משותפים או פרטיים בחצרות או בגגות אם זהו המיקום המתאים ביותר, כפי שהיה נהוג בעבר. דרישת התובעים להרוס גדרות ושערים נדחית מאחר שהם משרתים את מטרת הגדרת השימוש הבלעדי על פי ההסכם, והריסתם תפגע ברכוש המשותף. בנוסף, מבנה עזר בחצר ביתו של אחד הנתבעים לא ייהרס, שכן הוא קיים מזה שנים ללא התנגדות ומשמש למטרה ייחודית לאותו נאשם. התביעה, בדרישה להרוס את המבנה, נדחית, והתובעים נדרשים לשלם הוצאות בסך 15,000 ₪ לנתבעים 1 ו-3.