עפ"ג 16971-09-20

תקציר

הנאשמים בתיק פלילי ערערו על גזר דינם בגין הפעלת תחנת מעבר לפסולת ואתר הטמנה שלא כדין. הם ביקשו להציג ראיות חדשות, שבית המשפט דחה, שכן רוב הטענות התייחסו להכרעת הדין ולא לגזר הדין עצמו. הראיות החדשות, לרבות מכתב מעד ומסמכים הנוגעים לתוקף רישיון העסק, נמצאו לא מהותיות או שניתן היה להציגן במשפט המקורי. בית המשפט דחה גם את ערעורי הנאשמים על גזר דינם, ולא מצא עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. בית המשפט אישר את הרשעותיהם וגזרי הדין של כל ארבעת הנאשמים, ומצא כי העונשים שהוטלו היו מתונים ועולים בקנה אחד עם העבירה. השופטים ציינו את חומרת העבירות, אך נמנעו מלהטיל עונש מאסר על אחד הנאשמים, וזיכו אותו על לקיחת אחריות ועל כך שעשה מאמצים לתקן את תוצאות מעשיו. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הנאשמים לפגמים פרוצדורליים בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר להעביר את התיק לשופט אחר לצורך מתן גזר דין, וציין כי הנאשמים לא העלו את הנושא בעיתוי המתאים וכי מדובר בניסיון לשבש את ההליך. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, ושני הערעורים נדחו.