ע"א 6530/20

תקציר

הערעור שהגישה המערערת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין זכויות הבעלות בדירה נדחה על ידי השופט י' וילנר. נסוב סביב הסכם מכר שנחתם ביום 22.7.2009, במסגרתו העבירה המערערת זכויות למשיב. הסכם זה הביא לערעור על רישום בעלותה של המשיבה בלשכת רישום המקרקעין, בה היא מתגוררת משנת 2010. המערערת טענה כי ההסכם בטל, וטענה כי הוא רק נראה לגיטימי על פני השטח; עם זאת, המשיב טען כי החוזה תקף והועבר בעלות כדין. בית המשפט המחוזי כבר דחה את טענת המערערת, בקובעו כי אין די ראיות לערער על חזקת נכונות הרישום. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את הטיעונים בכתב ובעל פה, לא מצאה עילה לשנות את הקביעות העובדתיות של פסק הדין הקודם. היא שבה והדגישה כי עקרון הרישום המכריע לפי סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מבטיח ודאות וסופיות של הזכויות הרשומות, למעט חריגים צרים בלבד. המערערת לא עמדה באמות המידה המחמירות לערעור על רישום זה, מה שהוביל את ערכאת הערעור לקיים את ההחלטה המקורית. משכך, נדחה הערעור, וחויב המערער לשאת בהוצאות המשיב, דבר המחזק את חשיבות הסופיות והיציבות שנקבעו בדיני רישום המקרקעין.