ת"א 23529-09-16

תקציר

לאחר בחינה מעמיקה של הראיות והעדויות שהוצגו בתיק, הגיע השופט למסקנה כי טענות התביעה תקפות ויש לקבלן. נמצא כי הנתבע לא הפריך את טענות התובעת בדבר קיומם של קשרים עסקיים בין החברות וגובה החוב. כמו כן, קיבלה השופטת את טענת התובע כי הנתבע שימש כערב לחובות החברה, על סמך כתב ערבות חתום ועדויות מהימנות של מנהל התובעת ועד נוסף. השופטת התייחסה בקפדנות ודחתה את טענות הנתבע, לרבות טענת הזיוף בדבר חתימתו על מסמך הערבות. המסמך, למרות שהכיל כמה חללים ריקים ונעדר פרטים ספציפיים, נחשב לערובה משפטית מחייבת, בהתחשב במכלול הראיות. השופט התרשם מהעדויות העקביות והאמינות התומכות בעמדת התובע ומצא את הכחשת הנתבע לכל שיוך עסקי אינה משכנעת. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת התובע והורה לנתבעת לשלם את הסכום הנתבע הכולל בסך 625,963 ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופטת גם העניקה לתובע את הזכות לנכות את כל הסכומים שהתקבלו מהערב השני. ההחלטה פירטה גם את ההשלכות של אי תשלום במסגרת הזמן שנקבעה. לשני הצדדים נמסר על זכותם לערער על פסק הדין בהתאם להליכים המשפטיים.