בש"א 8873/21

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שנדונו בטקסט המצורף בנוגע לבקשה לארכה להגשת ערר. **עיקרון משפטי:** העיקרון המשפטי המרכזי העומד על הפרק הוא העיתוי של הגשת הליכים משפטיים. באופן ספציפי, הוא מתייחס למועד האחרון להגשת ערעור על החלטה שיפוטית. **תקנה ומועד:** * הטקסט מצטט את תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כבסיס למועד האחרון להגשת הבקשה. * תקנה זו קובעת תקופה של שישים יום להגשת עררים, המחושבת ממועד ההחלטה. **בקשת המבקש ועיכוב:** * המבקש ביקש ארכה להגשת הערעור שלו. * הליך הערעור היה אמור להתקיים ב-26 בדצמבר 2021. * הבקשה להארכה הוגשה ביום 27.12.2021, כלומר יום לאחר המועד האחרון להגשת הערר עצמו. **חדשנות משפטית: תיוק אלקטרוני ומודעות:** * חידוש משפטי משמעותי שהודגש הוא חובת הגשת מסמכים באופן אלקטרוני באמצעות מערכת "נט המשפט". מערכת זו נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2021. * הטקסט מזכיר במפורש כי הגשה באמצעים אלקטרוניים נקבעת למסמכים שהוגשו לראשונה לבית המשפט העליון, תוך ציטוט חקיקה 162(4) לתקנות סדר הדין והנחיות דומות של נשיא בית המשפט העליון. זה מצביע על מעבר להליכים משפטיים דיגיטליים. **טענת המבקש ודחיית בית המשפט:** * טענתו העיקרית של המבקש להארכה הייתה כי בא כוחו לא היה מודע לחוסר היכולת להגיש את ההליך באמצעות מערכת "נט המשפט". * בית המשפט הביע ספק משמעותי לגבי טענה זו, במיוחד מכיוון שהיא הועלתה "באופן לקוני" ולא נתמכה בתצהיר רשמי. * בית המשפט רואה בהיעדר תצהיר שיקול נגד מתן ההארכה, תוך שהוא מפנה לתקנה 176(ב) לתקנות סדרי הדין, המשמעה דרישה להצדקה מהותית לבקשות מסוג זה. **נימוקי בית המשפט לדחייה:** * מצופה מהמבקש לפרט ולהסביר את ההצדקה להארכה ולהוכיח הכרה ב"טעות סבירה" בהליך המשפטי, כפי שעולה מפרשת ע"א 3432/21 ק.ש. קפה שופ בע"מ נ' זלקוביץ*. * המבקש גם לא צירף את כל האסמכתאות הרלוונטיות, מה שהחליש עוד יותר את בקשתו. * בית המשפט מדגיש כי ההקשר של הערעור הוא בקשת רשות ערעור בהליך "יום שלישי של גלגול נשמות", מה שמרמז על רף גבוה להצלחה. * בהתחשב במתכונת הגשת הבקשה (היעדר תצהיר ואסמכתאות תומכות), הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה להארכה, על אף השיהוי הקצר. **מסקנה:** החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של הקפדה על כללים פרוצדורליים, במיוחד בהקשר של מערכת התיוק האלקטרונית הקיימת. כישלונו של המבקש להפגין מודעות מספקת לדרישות הפרוצדורליות ולספק מסמכים תומכים נאותים הוביל לדחיית בקשתו להארכה, ולו בשיהוי מינימלי. הדגש על הגשה אלקטרונית מייצג חידוש בולט בהליך השיפוטי.