ע"פ 28054-01-16

תקציר

הנאשמים הורשעו בשימוש בקרקע ללא היתר וביקשו לערער על גזר הדין ועל גזר הדין. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בממצאי עובדה או מהימנות של בית משפט קמא, ואישרה את ההרשעה. הנאשמים העלו טענות משפטיות רבות, שגם אותן דחתה ערכאת הערעור, ומצאו כי בית משפט קמא שקל בכובד ראש את מכלול הראיות והטענות, והגיע למסקנות סבירות. בפרט, ציין ערכאת הערעור כי השימוש שעשו הנתבעים במקרקעין לא הותר על פי התב"ע החלה, וכי הם היו מודעים לכך. עוד נקבע כי בית משפט קמא שקל את מכלול הנסיבות הרלוונטיות בבואו לגזור את דינם של הנאשמים, וכי גזר הדין היה מנומק היטב ומידתי. זאת ועוד, ערכאת הערעור סירבה לבטל את ההליך הפלילי או לזכות את הנאשמים על סמך שינויים לכאורה בעמדת המדינה, וקבעה כי המדינה שמרה בעקביות על עמדתה המקורית וכי טענות הנאשמים חסרות שחר. לבסוף, סירבה ערכאת הערעור לדון בטענות ובראיות חדשות שהציגו הנאשמים, וציינה כי אין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לדון בסוגיות שלא הועלו בבית משפט קמא. ככלל, הערעור נדחה מכל הבחינות, ופסק הדין וגזר הדין המקוריים נשמרו.