דב"ע נה/18 - 01

תקציר

ועדת הערר לקביעת אי כושר מצאה כי המערער, שעבר מירושלים לאלעיזרייה, לא היה זכאי לגמלת נכות כללית משום שלא איבד יותר מ-50% מכושר ההשתכרות שלו. החלטה זו התבססה על הערכה משנת 1987, ולא התייחסה לנסיבות שנוצרו לאחר ששיקום המערער הופסק שלא כדין, ואף לא לגורמים האובייקטיביים המשפיעים על יכולתו להשתלב בשוק העבודה, אותם יש לבחון עם חידוש הליך השיקום. בנוסף, הוועדה תקבע האם ניתן להחליט בדיעבד על אי כושר השתכרות משנת 1988, ואם לא ישלם המשיב למערער גמלת נכות עבור כל התקופה עד להחלטת הוועדה. המשיב יישא גם בהוצאות המשפט של המערערת, בסך 2,000 ₪.