ת"א 18875-05-23

תקציר

השופט פותח בביטול טענותיו הפרוצדורליות של התובע הקשורות לתצהיר ולתקופת ההתיישנות. לאחר מכן פונה השופט לגופו של עניין. ראשית הם קובעים כי מרבית התביעות בכתב התביעה של התובע חוסות תחת תקופת ההתיישנות, שכן הן התרחשו לפני 8.5.2016, למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה, והתובע לא הוכיח כי הן נופלות תחת חריגים כלשהם לכלל זה. השופט סוקר את עילות התביעה השונות בכתב התביעה, המתייחסות לאירועים שהתרחשו במשך כמה עשורים, ומוצא כי כמעט כולן מיושנות. הטענות מתייחסות לסיוע לכאורה של המדינה בהפללת התובע בפני רשויות זרות, עינויים, רדיפה בעת נדודים בחו"ל, כליאת שווא, זיוף חתימות, פריצות, גניבה, פגיעה בעסק ובמשלח יד ותקיפה רפואית. השופט מציין כי טענות התובע עמומות, אינן נתמכות בראיות, ובחלק מהמקרים כבר נטענו ונדחו בהליכים קודמים. רק סעיפים בודדים הקשורים לתביעות רפואיות, כולל טענות להרעלה, אשפוז וגניבת נוזלי גוף, אינם נדחים מטעמי התיישנות. עם זאת, טענות אלה, שהשופט רואה בהן עמומות ובלתי מבוססות, נדחות גם בשל הימנעותו של התובע מהגשת חוות דעת רפואית שתתמוך בהן, כנדרש בהחלטות קודמות. בנוסף, השופט מורה לתובע לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ לנתבעים 4-2, ובוחן אפשרות להחזיר לתובע חלק משכר טרחתם בתנאים מסוימים. השופטת מדגישה כי הטענות נגד שני הנתבעים שנוספו בכתב התביעה המתוקן נדחות מאחר שלא הוגש בגינם כתב הגנה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 29.10.2024.