ת"א 15249-05-11

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקשים לפטור מתשלום אגרת בית משפט. ההחלטה מתבססת על שני נימוקים מרכזיים. ראשית, המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לאי יכולתם הכלכלית לשלם את האגרות. בית המשפט מצפה להצגה מקיפה של מצבם הכלכלי של המבקשים, שתכלול פירוט של פעולות בחשבון הבנק שלהם, הוצאות, הכנסות, נכסים וחסכונות. טענותיהם הכלליות של המבקשים בדבר קשייהם הכלכליים, כגון חייבים במסים והיעדר הכנסות, לא נתמכו במסמכים רלוונטיים ועדכניים, דבר החיוני כדי לשכנע את בית המשפט באי יכולתם לשלם. שנית, בית המשפט מצא כי התביעה עצמה אינה מגלה עילת תביעה סבירה. כתב התביעה של המבקשים נעדר קשר בין טענותיהם המשפטיות לבין הסעד הכספי המבוקש, שעמד על סכום גבוה באופן בלתי סביר. בית המשפט גם לקח בחשבון שטענות המבקשים כבר נדונו ונדחו בהליכים קודמים, דבר המצביע על כך שעילת התביעה חלשה. זאת ועוד, ההסכם הפרוצדורלי בין המבקשים לבין המשיב, שכלל לכאורה הסכמה של המשיב שלא להתנגד לפטור מאגרות, לא היה רלוונטי להחלטה הנוכחית משום שהאגרה משולמת למדינה ולמשיב אין סמכות לוותר עליה. מטעמים מקיפים אלה נדחתה הבקשה לפטור מאגרה והמבקשים חויבו לשלם את האגרה עד למועד נקוב כדי למנוע את דחיית התביעה.